אמיר יקותיאל
ארכיון דיגיטלי
אתר זה מעבד את הספר ההיסטורי המלא על רמתיים ועל הדרך שהייתה לציר היסוד של היישוב: דרך, קרקע, מוסדות, מסחר, תחבורה, תצלומים, ארכיונים וזיכרון — במסגרת אחת, עברית, ערוכה וקריאה.
פרק מוביל
הספר פותח בשרון הדרומי של המאה ה־19 וברצף העסקאות באדמות אבו קישק, כדי להראות שרמתיים צמחה מתוך מרחב בעל היסטוריה קרקעית וחברתית קודמת. הדרך העתידה להיקרא דרך רמתיים נולדה בתוך שדה אזורי של חלקות, משקים, פרדסים ודרכי מעבר — לא כרחוב עירוני מנותק אלא כחלק ממערכת נוף חקלאית מתהווה.
לקריאת הפרק המלא
פרק מוביל
הפרקים האמצעיים עוקבים אחר רכישות הקרקע, היזמות היישובית, מקומם של אריך דב מוזס ויוסף קריגר, והפיכת הקרקע לשלד של מושבה פעילה. מן הספרות המחקרית ומספר הזיכרונות עולה תמונה של פיתוח שאיננו רק תהליך בנייה, אלא גם מערך של מימון, תיווך, משא ומתן והכרעות מוסדיות שנגעו ישירות לעתידה של רמתיים.
לקריאת הפרק המלא
פרק מוביל
אחת העדויות החזקות בתיק המחקרי היא תצלום היסטורי המזכיר את הציר בשם 'דרך רמתיים שהיה דרך השרון'. העדות הזאת מחברת בין שם קודם בעל אופי אזורי לבין השם היישובי המאוחר. כך מתבהרת הדרך כעמוד שדרה: ציר שספג תחבורה, מוסדות, מסחר, בעיות בטיחות וזהות מקומית גם יחד.
לקריאת הפרק המלא
פרק מוביל
ממצאי העיתונות והארכיונים משחזרים את ועד המושבה, שכונת הפועלים, בית הספר, בית הפועלים, תחנת אגד, דואר, מרפאה, מסחר מקומי ותאונות דרכים. התמונה המצטברת מראה כי החיים הציבוריים לא פוזרו באקראי ברחבי היישוב, אלא התארגנו סביב הדרך המרכזית, שהייתה גם מוקד שירות וגם זירת חיכוך.
לקריאת הפרק המלא
הדרך עצמה
מן התצלום המזכיר את הציר בשם "דרך רמתיים שהיה דרך השרון" ועד לכתבות העיתונות על תחנת אגד, תאונות דרכים ושאלת המועצה המקומית, נחשפת הדרך לא רק כקו תנועה אלא כמרחב פוליטי וחברתי. היא חילקה את המושבה, חיברה אותה לאזור, משכה שירותים ומסחר, ובו בזמן דרשה הסדרה, טיפול, מדרכות וניהול. לפיכך, ההיסטוריה של רמתיים יכולה להיקרא במידה רבה כהיסטוריה של ציר אחד ושל התפקודים שנאספו עליו.
ועד
מקום לניהול, הכרעות ומכירה פומבית.
תחנה
שער תחבורתי שחיבר את רמתיים למרחב האזורי.
מסמך
הוכחה לכך שהסיפור נשען על ראיות מגוונות ולא על זיכרון בלבד.
סרט ארכיוני
סרט הארכיון שלהלן מוסיף שכבה חזותית נדירה לסיפורו של השרון הדרומי שקדם לרמתיים. הוא מתעד את אוהלי אבו קישק, את הנהגת השבט, את האירוח שניתן לנכבדים יהודים, ואת המרחב הפתוח שבתוכו התקיימו יחסי שכנות, תיווך ומתיחות בשלהי שנות העשרים.
ערכו של הסרט גדול במיוחד משום שהוא מעניק מראה עיניים למרחב הקרקעי והאנושי שממנו צמחה רמתיים: לבוש, סוסים, אוהלים, תנועה, מחוות כבוד וריקוד משותף — כולם שייכים להיסטוריה של אדמות אבו קישק ושל סביבת ההתיישבות היהודית בראשית דרכה.
כיתוב ארכיוני
"חתונה באוהלי אבו קישק 1929", ערוץ יעקב גרוס. הסרט מציג תיעוד ארכיוני מן המרחב של אבו קישק, ובתיאור הסרט מיוחס הצילום לחברת "מולדת" של ירושלים סגל ונתן אקסלרוד.
כל הזכויות בסרטון ובמסגרות התיעוד השייכות לו שמורות לבעלי הזכויות, ליוצרי הסרט ולמקור הפרסום המצוין בכיתוב.
תקציר תיעודי
הסרט מתעד אירוע שנערך בספטמבר 1929 באוהלי אבו קישק, זמן קצר לפני מאורעות תרפ״ט. הוא ממחיש את מורכבות היחסים בין יהודים לערבים במרחב: מן העימותים הידועים של שנות העשרים אל מחוות של אירוח, תיווך ונראות פומבית של קשרים מקומיים.
00:00–00:17
פתיחת הסרט מציגה את האירוע כחתונה באוהלי אבו קישק בשנת 1929, רגע תיעודי נדיר של המרחב שקדם לעיצובו היישובי המאוחר.
00:27–00:57
המצלמה קולטת קבוצות יהודים וערבים יחד, ובהן גם אברהם שפירא, ובכך ממחישה קשרי שכנות, תיווך וכבוד הדדי במרחב השרון הדרומי.
01:03–01:14
זהו אחד הרגעים החזותיים החזקים ביותר בסרט: מסורות תנועה שונות נפגשות באותו מעגל ומציגות מרחב תרבותי משותף אך מורכב.
01:31–01:57
סצנת הדהירה על הסוסים חושפת את הנוף, את המרחב הפתוח ואת תרבות הכוח והראווה של התקופה, עוד לפני העיור הכבד של אזור השרון.
מוסדות ותפקודים לאורך הציר
מן הוועד ועד התחנה, מן בית הספר ועד בית הפועלים, מתברר כי דרך רמתיים הייתה הסביבה המארגנת של המוסדות המרכזיים ושל השירותים הציבוריים המקומיים. הטבלה שלהלן מרוכזת את התפקידים העיקריים שנחשפו במקורות.
| מוסד | תפקיד | משמעות היסטורית |
|---|---|---|
| ועד רמתיים | מוקד ארגוני, מוסדי וציבורי | עולה במודעות, במכירות פומביות, בדיוני מועצה ובמאבקים על צורת הניהול המקומי. |
| שכונת הפועלים | מרחב חברתי ועובד בתוך רמתיים | מופיעה הן ברשומות ארכיוניות והן בעיתונות, ומסמנת את הצד החברתי של ההתפתחות היישובית. |
| בית הספר הכללי | מוקד חינוך ומחלוקת | נחשף כמוסד מרכזי בדיונים על מעבר תלמידים, שיוך אזורי ומתח פוליטי-חברתי. |
| בית הפועלים | מרכז תרבות, פוליטיקה והתכנסות | נזכר בעיתונות כמוקד של אירועים, פעילות מאורגנת וחיי ציבור. |
| תחנת אגד | שער תחבורה אזורי | מחזקת את מעמד הדרך כציר שירות וקישור ולא כרחוב פנימי בלבד. |
| מרפאה, דואר ושירותים | סימני התבססות | מצביעים על מעבר ממושבה מתהווה ליישוב שבו מערך שירותים ציבוריים לאורך הציר המרכזי. |
ציר זמן
רצף כרונולוגי המקבץ את אבני הדרך העיקריות שבהן נבנתה רמתיים סביב הדרך והדרך סביב רמתיים.
השרון הדרומי מתפקד כמרחב של אדמות, מעברים, עיבוד חקלאי ועסקאות, שהפכו מאוחר יותר לבסיס היישובי של רמתיים.
זיכרונות יוסף קריגר מתארים מהלכי הלוואה, תיווך ופיתוח הקשורים לקרן היסוד בהולנד, לפרופ' דוד כהן ולמתיישבי רמתיים.
סרט הארכיון מאוהלי אבו קישק מציג את הנהגת השבט, אורחים יהודים, ריקוד משותף ומרחב פתוח בשרון הדרומי — שכבה חזותית נדירה להבנת הרקע האזורי של רמתיים.
היישוב מתארגן סביב ועד, מוסדות ושכבות חברתיות שונות, ובהן שכונת הפועלים ומערך שירותים מקומי הולך ומתרחב.
העיתונות חושפת בית ספר, תחנת אגד, בית הפועלים, מסחר ותאונות דרכים, ומציגה את הדרך כחוצה את המושבה וכמעצבת את סדר יומה.
תצלום קק״ל, תצלום הדרך ותצלומי האוויר מן האוניברסיטה העברית מאפשרים לראות את היחס בין הדרך, הפרדסים, קווי המים ומוקדי הבינוי.
גלריית מסמכים ותצלומים
הגלריה שלהלן מרכזת תצלומים היסטוריים ומסמכים סרוקים שנשענים על בסיס המקורות של המחקר. כל פריט נפתח לתצוגה רחבה ומלווה בכיתוב מפורט, כדי לאפשר קריאה איטית, השוואה ועיון מדויק בתיעוד עצמו.
תצלום היסטורי
מראה רמתיים, 1945
תצלום ארכיוני של רמתיים בשלב התבססותה כמושבה חקלאית־בנויה למחצה.
תצלום היסטורי
דרך רמתיים שהיה דרך השרון, 1945–1950
אחת הראיות הישירות ביותר לזהות ההיסטורית של הציר עצמו.
נספח ראיות מקוצר
המהלך המחקרי מאחד עיתונות, ארכיונים, זיכרונות, תצלומים ותצלומי אוויר. להלן תקציר של התשתית העובדתית שעליה נשענת הקריאה באתר.
תצלום ארכיוני
1945
תצלום קק״ל של רמתיים מציג את המושבה כמקבץ בנוי למחצה לאורך ציר דרך ובין חלקות ומטעים.
תצלום דרך
1945–1950
תצלום היסטורי של הדרך עצמה נשמר עם זיהוי מפורש: 'דרך רמתיים שהיה דרך השרון'.
עיתונות היסטורית
1939–1949
כתבות בעיתונות חושפות ועד מושבה, בית ספר, תחנת אגד, מועצה מקומית, מכירה פומבית, מסחר ותאונות דרכים.
רשומות ארכיון
שנות ה־30–50
תיקי PEC בניו יורק, רשומות הספרייה הלאומית ורשומות ז'בוטינסקי מרחיבים את התמונה המוסדית והאישית של רמתיים.
תצלומי אוויר
1944–1960
רצף תצלומים מן האוניברסיטה העברית מאפשר לשחזר את היחס בין הדרך, הפרדסים, הנחלים ומקבצי הבינוי.
ספר זיכרונות
1927 ואילך
זיכרונות יוסף קריגר מספקים מפתח להבנת תיווך המימון, הקרקע, ההתרחבות והקשרים האישיים סביב רמתיים.
הקדשה
האתר והספר שממנו נבנה מבקשים להשיב אל מרכז הסיפור ההיסטורי גם את מי שפעלו הרחק מן הכותרות: בנו, יזמו, הנהיגו, שמרו ועמלו במרחב שרמתיים צמחה בו והפכה עם השנים לחלק מן העיר הוד השרון.
ספר זה מוקדש לכל אלה ששמם אינו נזכר בדפי ההיסטוריה של העיר, אך הם היו עמודי היסוד של העבודה, המלאכה, הבנייה, היזום והשמירה על היישוב בשנות התהוותו.
ההקדשה נתונה לראשי השכונות שנבנו מסביב לרמתיים, לוועדים המקומיים, ולכל מי שתרם, הנהיג, ארגן, עמל או נטל חלק כלשהו בעשייה היומיומית שהעמידה את המושבה על יסודותיה והוליכה אותה אל עתידה העירוני.
הקדשה מיוחדת ניתנת לסביי המשפחה, בנימין יקותיאל ז״ל וּויקטור (חוואטו) ססי, שהיו חלק מנציגי הציבור של השכונות שסבבו את רמתיים בשנות החמישים של המאה העשרים, כיהנו כחברי מועצה, ולקחו חלק בהקמה, ביסוד ובפיתוח של המושבה ושל השכונות שסבבו אותה — מרחב שלימים היה לעיר הוד השרון.
בסיס מקורות
האתר מבוסס על כתב יד מחקרי רחב, שגובש מתוך חפירה שיטתית במקורות אקדמיים, ארכיוניים וחזותיים. הוא שומר על קול ספרותי־מחקרי אך מעבד אותו למבנה קריא, חזותי ודיגיטלי.
הספר ההיסטורי המלא על רמתיים ודרך רמתיים, שנערך מתוך כלל חומרי המחקר שנאספו.
המחקר על רמתיים באדמות אבו קישק והספרות המחקרית על שוק הקרקע בשרון הדרומי.
חיפושי עיתונות שיטתיים בספרייה הלאומית לשנים 1924–1955, בדגש על ועד, תחנה, מכירה, מסחר וחינוך.
רשומות ארכיון מן הספרייה הלאומית, ארכיון PEC בניו יורק, מכון ז'בוטינסקי ומקורות קטלוגיים משלימים.
תצלום קק״ל של רמתיים משנת 1945, תצלום הדרך ההיסטורית, ותצלומי אוויר מן GeoHub של האוניברסיטה העברית.
זיכרונות יוסף קריגר כמקור משלים להבנת הפיתוח, המימון והקשרים האישיים סביב רמתיים.
סרט הארכיון 'חתונה באוהלי אבו קישק 1929' מערוץ יעקב גרוס, כעדות חזותית נדירה לשבט אבו קישק, למרחב השרון הדרומי ולמפגש יהודי־ערבי סמוך למאורעות תרפ״ט.
הודעת זכויות ושיוך מקורות
כל הזכויות בתצלומים, במסמכים, בקטעי הארכיון ובכל פריט חזותי או תיעודי המוצג באתר שמורות למוסד המקור, לארכיון, לספרייה, לאוסף או לבעלי הזכויות המצוינים בכיתוב של כל פריט. הצגת החומרים באתר זה נעשית לצורכי מחקר, תיעוד, לימוד והנגשה היסטורית, תוך הקפדה על ציון מקור ברור ומלא.