לשון הכסף והדוחק
העמודים המצולמים המשובצים כאן חשובים מפני שהם מחזירים את הקורא אל הטון המקורי של המצוקה. אין בהם פתוס ספרותי מוצהר; יש בהם סכומים, לשון עסקה, פריסת תשלומים, והד צפוף של משא ומתן. אבל דווקא הצפיפות הזאת מלמדת שהחיים ברמתיים נוהלו לא פעם על סף האפשר: בין מחיר ששולם למחיר שנדחה, בין התחייבות שצריך לכבד לבין תקווה שההרחבה תציל את המצב לפני שהחוב יכריע את המשפחה או את הוועד.[2] [10] [18]
